מה עושים כשהזיופים נכנסים לאופנה 

תופעת הפגיעה בזכויות יוצרים נפוצה בישראל, במיוחד בפריטי אופנה הנמכרים בשווקים. החוק שומר על האמנים והיוצרים, וכדאי לדעת שאם נתקלתם בזיוף של ציור או שהשתמשו במשהו לעשיתם לצורך מסחרי, יש לכם עילה לתבוע.

במקרה שמצא דרכו לבית המשפט, ציירה התובעת, העוסקת בתחום הציור והאיור, ציור ופנתה אל מכר ותיק בבקשה כי ידפיס עבורה את הציור על גבי חולצות, במספר מוגבל של עותקים. לאחר מכן ביקשה התובעת מהמכר להשמיד כל העתק שיכול לשמש בהפקת ההדפס של הציור על גבי חולצות.

שנים לאחר מכן, במהלך ביקורה בשוק, גילתה התובעת, לתדהמתה, כי במספר דוכנים מוצעות למכירה עשרות רבות של חולצות ושאר פרטי ביגוד למבוגרים ולילדים, הנושאים את העתק הציור שלה. התובעת ביררה וגילתה כי כי אותם פריטי לבוש נמכרו באלפיהם.

בית-המשפט קבע כי הכלל הבסיסי בדיני זכויות יוצרים הוא, שהבעלים הראשון של היצירה הוא מחברה. החוק אינו מגדיר מיהו היוצר אלא קובע חזקה לפיה "בכל משפט נגד הפרת זכות יוצרים באיזו יצירה, מניחין שליצירה קיימת זכות יוצרים והתובע יהא מוחזק כבעל זכות היוצרים".

במקרה זה קבע בית המשפט כי הציור המדובר מהווה סדרה של ציורים עוקבים זה אחר זה, היוצרים, יחדיו, רצף סיפורי אחיד. ציור זה, גם אם אינו יצירה אומנותית מופלאה וחדשנית באופן מיוחד, הוא יצירה מקורית, "פרי מאמץ, כשרון, והשקעה" של התובעת.

עוד נקבע, כי משלא הוכחה העתקת הציור על-ידי התובעת ממקור אחר, מוענקת לה זכות היוצרים בציורה. עם זאת, הנטל להוכיח כי לא ניתנה רשות לעשיית שימוש בזכות רובץ על התובעת. עוד נקבע, כי בהתאם לחוק, כוללת זכות היוצרים של התובעת בציור את הזכות להעתיק ולפרסם את הציור, וגם למכור, להשכיר, להעמיד או להציע לשכירות בדרך מסחרית ולהפיץ לצורכי מסחר את הציור.

בית-המשפט שוכנע, כי אכן הועתק ציורה של התובעת בצורת הדפס על גבי פרטי לבוש במספר רב של הזדמנויות, וכי אחד הנתבעים מכר למעלה מ-10,000 מהפריטים הללו לאורך שנים בסניפיו שברחבי הארץ.

בעקבות זאת, בית-המשפט החליט לחייב את הנתבעים מפירי הזכות לשלם לתובעת 70 אלף שקל בשל ההפרה, ובנוסף הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.